<h1>מעשה רוקח סימן כ"ח</h1>
<h2>דף סג.</h2>
חמץ שלוה אדם קודם פסח חייב לפורעו אחה"פ ואין זה נקרא חמץ שעבר עליו הפסח הואיל ואינו בעין כדאיתא בע"א ס"ב וכל המלוה ואינו פורע הוי גזל מותר לאדם ליתן לשפחה פשיט או כל דבר בע"פ והיא תקנה מה שצריכה לאכול כל הפסח לשתות שכר ולאכול חמץ ואינו חושש רק שלא יהי' בביתו כדאמר בע"א ד' ס"ג. אומר אדם לפועליו צאו ואכלו בדינר זה שנותן להם הדינר קודם שיאכלו וישתו ואינו חושש אבל לא יאמר צאו ואכלו ואני פורע מפני שנראה כשלו ה"נ גבי חמץ צריך ליתן לשפחתו קודם זמן ביעור חמץ.
